שלום וברכה לשואלים שיחיו
עצם תיווך על היכרות בין סופר לסוחר מוזכר בהלכה בספר כנסת הגדולה חו"מ סימן קפה' הגהות טור סעיף ו וזה לשונו ראובן הביא גויים אוהביו בחנותו של שמעון, וקנו ממנו דברים, ותובע ראובן משמעון דמי הסרסרות שכן המנהג של בעלי החנויות, הדין עמו. עד כאן לשונו. והובאו דבריו להלכה בשו"ת הליכות ישראל להגאון ר' ישראל גרוסמן זצ"ל סימן כז', והעיד שכן המנהג גם כיום.
והנה בשדכן או מתווך במקרקעין שהמנהג והסכום הוא ברור לשלם דמי שדכנות ותיווך, אין צורך לסיכום ותנאי מיוחד בין הצדדים, אלא עצם גמר שידוך ותיווך באמצעות שדכן ומתווך, מחייב את הצדדים לשלם את השכר הנהוג והדברים מפורשים ברמ"א סימן רסד' סעיף ד' זה לשונו וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחינם עשית עמדי, הואיל ולא צויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו. עד כאן לשונו.
אולם במקשר בין סוחר לסופר, לא ידוע לי על מנהג ברור של דמי סרסרות עם מחיר קצוב, ולפיכך התשובה לשאלתכם תלויה במציאות, אם יש סכום קבוע שמשלמים על כזה היכרות, חייבים לשלם גם אם לא סיכמו במפורש, כמ"ש הרמ"א הנ"ל וכמתווך ושדכן, ואם אין מנהג לשלם על כך, אין צריך לשלם (ולפעמים גם אם יש סיכום, אין צריך לשלם כמו שכתב בתשובת הרא"ש שהובא ברמ"א סימן קכט' לענין שכר על חתימת ערבות) ואם יש מנהג לשלם לכל הפחות 5% ועם הבן סוכם על 10% אזי לבן חייבים לשלם 10% וכמבואר בש"ך סי' רס"ד סעיף ו' שבדבר שאין מחירו קצוב, אין יכולים לטעון טענת השטאה, ואילו בהיכרות עם האב, צריך לשלם רק את מחיר המינימום שזה 5%
לסיכום
א. אם נהוג לשלם על כזה סוג היכרות שכר טרחה, חייבים לשלם ודומה לכל תיווך.
ב. אם יש מחיר קצוב וברור, חייבים לשלם את הסכום הקצוב, גם ללא סיכום ותנאי מיוחד בנאמנות בין הצדדים.
ג. אם אין מחיר קצוב ולא כולם נוהגים לשלם על סוג היכרות כזו, אין צריך לשלם אלא אם כן סוכם בפירוש.
ד. הסיכום שנעשה בין הבן הסוחר, לא קשור לסיכום עם האב.
ה. לפיכך בדין ודברים שיש בין האב עם המקשר, הקובע הוא מנהג המדינה הברור, ועל פי דברי הכנסת הגדולה הנז"ל.
בהצלחה.
