גבאי ביהכ”נ פנה אלי בע”ש ושאל אם אני רוצה לתרום נציב שבת לביהכ”נ, אמרתי לו שכיון שהשבוע יהיה יא”צ של סבי זצ”ל הריני מוכן לשלם. אחרי שבת הוברר לי שהיא”צ אינו בתאריך זה אלא בחודש אחר בכלל, ורצוני לא לשלם את מה שהתחייבתי בטענה שהאומדנא שנתתי רק מפני היא”צ. האם הוא נכון?
דבר זה תלוי בצורה שדיברו, דלפעמים בלא”ה רוצים לתרום אחרי שלא תרמתם זמן רב ורק מצאתם עילה להזכיר את סבכם וגם כיון שהגבאי סומך עליכם ומחמת זה אינו מבקש מאדם אחר, וגם שלא בשעת היא”צ יש ענין של עילוי נשמה, ואין כאן אומדנא ברורה שאילו ידע שאינו יא”צ לא היה מתחייב.
אבל אם כן ברור שדיברו שנתרם רק בגלל היא”צ נראה דהוי נדר בטעות, אף שהגבאי לא הטעה אותו ואין הנדר חל, ולרווחא יעשה התרת נדרים בפתח שאדעתא דהכי לא נדר, שזה לא היארצייט לא נדר ופטור מלשלם.