מענה לכמה שאלות בהלכות צדקה

יש לכם שאלה בדיני חושן משפט וריבית ?

פנו כאן וקבלו מענה בדוא"ל

השאלה תועבר לאחד ממורי ההוראה והרבנים המשיבים שליט"א וייעשה מאמץ לתשובה בהקדם.

אנו נשלח את התשובה אל הדוא"ל שמסרת (נא בדקו גם בתיבת הקידו"מ / ספאם) לא כל התשובות מתפרסמות באתר.

שאלה

בישיבה בה למדתי היה אירגון בשם תומכי תורה תת בשפה הישיבתית שהיא קרן עזרה וסיוע לבחורים נזקקים וכן תמיכה לחתנים במענקים ערב חתונתם.
מנהל התת היה בוגר הישיבה אברך נשוי שתפקידו היה לנהל ולפקח ולאשר את כל ההתנהלות הכספית של התת. ואני שימשתי בתור איש שטח ותפקידי היה לאתר את הנזקקים וכן הייתי כתובת לבקשות וכן ביצוע החלוקה בפועל של התמיכות לחתנים והנזקקים.
מעבר לפעילותי במסגרת התת ערכתי מגביות לחתנים נזקקים. שלא במסגרת התת אלא כיוזמה פרטית של החברים והבחורים.
אחד מהם היה בחור שאימו נפטרה חודש לפני החתונה שלו ואספתי לו כסף מהבחורים ומקרנות חסד
זכורני שבמקרה זה התבזבזו סכומים של כמה מאות שקלים באיזור האלף שח ואולי יותר. שאלתי אם אני מחוייב לאתר את החתן הנל ולשלם לו או שאני יכול להחליט שאני מקבל את הכסף כשכר על עבודתי המאומצת בקרן הזאת.
מה גם שהחתן הנל התגרש ואיני יודע מה עלה בגורלו ואולי אני צריך לתרום את הכסף למישהו אחר ובמטרה דומה. כגון קרן חתנים וכדומה.
מגבית נוספת נערכה לבחור גר צדק שהתחתן עם כלה חסרת כל. והקמנו קרן למענו
ושאלתי היא
1 מכיוון שהייתי אחראי גם על חלוקת כספי התת ובמקביל גם על כספי המגביות חוששני שנתערבו כספים ביניהם אמנם לא מדובר כנראה בסכומים גדולים, אולם עדיין אני זוכר סיטואציה אחת של בלבול בין הכיס של המגבית לבין הכיס של כספי התת ושאלתי האם אני מחוייב מספק לפצות את התת או את החתן דנן.
2 היה צק שנתקבל כתרומה עבור אחד החתנים ואיני זוכר מי מהם. הצק נעלם לי ולאחר כמה חודשים מצאתי את הצק לאחר שעבר הזמן שלו והוא נפסל. האם אני חייב לשלם לחתנים הנל את הצק של ה600 שח או לא. מה תחום האחריות שרובצת עלי ואיך אני מוגדר, כגבאי צדקה או משהו אחר
3 לפני 20 שנה חבר שלי היה חייב לי700 שח ובמקום לשלם לי ביקשתי ממנו שישלם את הכסף לבית כנסת עבור מפה לבימה עש אימי עה וכמו שאני מכיר אותו מסתמא הוא שכח לשלם לבית הכנסת. שאלתי האם אני חייב לשלם לבית כנסת או לא
4 הסיפור אירע לפני למעלה מ20 שנה. לקחתי על עצמי את התפקיד להביא תזמורת לשמחת בית השואבה בישיבה. ראש הישיבה הערים קשיים על כל תזמורת שהצעתי עקב מצבה הכלכלי של הישיבה. הוא אמר שמצידו שאני יביא מישהו אפילו ב 100 דולאר מספיק. כשההצעה הזולה ביותר עמדה על300 דולאר. היה עלי לחץ מצד הבחורים להביא תזמורת ברמה יותר גבוהה לשם כך הם גייסו את אחד הבחורים שאביו העשיר היה אחד מתומכי התת והוא הבטיח שאביו יתרום סכום גדול עבור זה ואת שאר הכסף יאספו מכל בחור20 שח. וחוץ מזה הם טענו שבהרבה ישיבות התת מממן את התזמורת ועלי להשיג מימון מהתת. ההבטחות הנל כמובן לא קויימו ואנוכי הקטן מצאתי את עצמי עם חוב של 10000 שח. ולשם גיוס הכסף פעלתי בדרכים הבאות.
א, הוצאתי מהישיבה1600 דולאר בהבטחה להשיב חלק מהשתתפות הבחורים והנדיב מה שלא קרה בסופו של דבר. ושאלתי האם הוק שנתתי לישיבה לאחר חתונתי יכולה להחשב כהחזר החוב למרות שאיני זוכר אם נתתי את ההוק על דעת זה. וכן תרומה של2800 שח שנתתי לפני כמה שנים במהלך מצינג ואיני זוכר אם זה היה בכוונה לכיסוי החוב או לא.
ב, דבר נוסף שעשיתי לכיסוי התזמורת. מאחר שאני הייתי אחראי על חלוקת התמיכות לחתנים קיבלתי ממנהל התת צק עס2000 שח להעביר לחתן. אולם במקום להעביר לחתן שילמתי את הצק לתזמורת ואת החתן פיציתי בתלוש לקניה בחנות חליפות, איני זוכר את הסכום של התלוש אבל מדובר היה בסכום נכבד. שדרש את אישורו של מנהל התת בתור חריגה מיוחדת מהמילגה הרגילה של החתנים עקב היות החתן ממשפחה נזקקת. ושאלתי האם אני חייב לפצות את החתן הנל או לשלם לתת את סכום הצק הנל
4 בגלל כל העיסוקים שלי בצרכי ציבור ובגלל שחששתי לאיסור גזל מהישיבה ומהתת פתחתי לפני כשנתיים הוק לזכות התת והישיבה עס 20 שח לחודש לכל מוסד. ושאלתי האם זה בסדר מבחינה הלכתית לשלם בפריסה רחבה ככ ובמיוחד שאני נותן סכום זה עבור חובות לא ברורים כגון טלפון של הישיבה שהשתמשתי בו הרבה. או נזקים שעשיתי במהלך שני הישיבה וקשה לי לאמוד את הסכומים המדוייקים
אשמח לקבל מענה מפורט על השאלות. ישר כח גדול ורב ברכות עד בלי די.

תשובה

נשתדל לתת מענה מפורט לשאלותיך בציון מקור לדין בדרך קצרה עד כמה שידינו מגעת בס"ד.
החלטה על קבלת סכום מסויים כשכר טרחה: אי אפשר להחליט כיום לאחר שנגמרה המגבית שחלק מהסכום שהתבזבז הוא עבור שכר טרחה, זאת למרות שההוראה המקובלת שגבאי צדקה הטורחים לגייס כספים יכולים לקבל שכר על טרחתם, (רמ"א חו"מ סי' רסד' ס"ד, שו"ת חת"ס סי' ס',) וזאת בשיעור סביר ולאחר התייעצות עם דומו"צ, מכל מקום בנידון שאלתך אי אפשר, מחמת שאצל בחורים בישיבה הדבר מקובל לגייס כספים גם ללא קבלת שכר טרחה, ולכן לא שייכים דברי הרמ"א הנ"ל, ועוד טעם שלאחר שכבר נעשית המגבית על דעת שלא לקבל שכר, אי אפשר להתחרט ולדרוש שכר (נתיבות המשפט חו"מ סי' יב')
כספים שנאספו לחתן מסויים: אם נאספו כספים עבור חתן מסוים ואמרו לתורמים את שמו, כל כסף שנכנס לבחור שערך את המגבית, נקנה כבר לחתן הנזקק, והם שייכים לו, על אף שלאחר החתונה לדאבון לב התגרש, ולכן מעיקר הדין היה צריך להשיב את הכספים לחתן הנזקק שלשמו נאספו הכספים, אולם כיום ההוראה לגבאי צדקה שהם יכולים לשנות את כספי התרומות גם במקרה כזה שאמרו את שם הנזקק, מאחר ולצערנו יש נזקקים רבים, והכסף נתרם על דעת זה, ולכן לאור האמור ניתן להשיב את הכסף לחתן אחר הנזקק להוצאות עבור החתונה. (שלחן ערוך יו"ד סי' רנג' ס"ו ובבית לחם יהודה שם, ושו"ת שבט הלוי ח"ט סי' רד')
ספק בכספי צדקה: כאמור לעיל כספים שנאספו עבור נזקק מסויים ואמרו לתורמים את שמו, מצד הדין הכספים שנאספו ביד הגבאי שייכים לנזקק, ואילו כספי התת הנמצאים בידי האחראי בישיבה, אינם שייכים לנזקק מסויים אלא לקופה הכללית של התת (ויבואר להלן דיני שמירה בכספים אלו) והנה מצד הדין אילו היו אלו שני כיסים של אנשים שהפקידו והתבלבל ביניהם, אם הכספים היו מונחים בעת ההפקדה בכיסים נפרדים, והם התבלבלו, נחשב הדבר לפשיעה, וצריך להשיב לכל אחד מהם את הסכום הגבוה שייתכן שהוא הפקיד, אף אם הוא עצמו אינו יודע בוודאות שהוא הפקיד את הסכום הגבוה, לצאת ידי שמים, (בבא מציעא לז' שו"ע חו"מ סי' ש') אולם במקרה שלך אתה פטור, מכיון והכספים לא ניתנו לך בכיסים נפרדים ממש, ועוד שכל שיש ספק בממון צדקה, הרבה פוסקים שאזלינן לקולא, (שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ב סי' ס', שו"ע יו"ד סי' רנט' ס"ה) אולם עדיין ראוי להשיב לצאת ידי שמים לקופת התת, (שו"ת נודע ביהודה תנינא יו"ד סי' קנה' ופת"ש שם) ובזה תצא ידי השבה כנז"ל שכיום נהוג לשנות כספי צדקה מאחר וע"ד זה נתרם.
שמירה בכספי צדקה ובצקים: מצד הדין כל הכספים שהיו אצלך בין מקופת התת ובין ממגביות שנערכו על ידך אתה פטור עליהם מדיני שמירה מאחר שהחלוקה בוצעה על ידך בפועל, בבא קמא צג' ושו"ע חו"מ סי' שא' ס"ו) ובפרט אם הופקד אצלך צק, שאינו שווי ממוני בעצמותו, שדינו אפילו בהדיוט אין דיני שמירה בשטרות, (שו"ע חו"מ סי' שא' ס"א) אולם גם בזה לצאת ידי שמים יש חיוב לשלם (שו"ת חוות יאיר סי' קצט' ופת"ש שם ס"ק ו)
תשלום עבור חוב במפה לבימה: יש לחלק בין אם מתחילה נערכה מגבית לבית הכנסת והתחייבת לתרום מפה לבימה ורק לאחר מכן אמרת לחבר שחייב לך שישלם את החוב לבית הכנסת, שאזי אם הוא לא שילם, הנדר שלך בתוקפו ואתה עדיין חייב לשלם את המפה לבימה, לבין אם לא התחייבת מעולם בטרם אמירה זו למפה לבית הכנסת, רק שביקשת ממנו לשלם לבית הכנסת במקום לך ישירות, שאזי לא התחייבת מלפני כן בנדר, ואתה פטור מלשלם את הנדר, אולם יש להוסיף שאם חשבת בליבך מחשבה ברורה וודאית שהינך רוצה לתרום מפה לבית הכנסת, נחלקו הפוסקים האם בנדר לצדקה בלב בלא אמירה בפה חל הנדר, והכרעת הרמ"א להחמיר בזה. (שו"ע יו"ד סי' רנח' סי"ג, חו"מ סי' ריב' ס"ז)
תשלום על תזמורת: כל תרומה בכל צורה שניתנה לישיבה או לכל בעל חוב שלך יכולה להיחשב להחזר החוב למרות שלא הייתה על דעת פרעון החוב בפירוש, והטעם שחזקה שאין אדם נותן מתנה לפני שישלם את החוב שלו. (ש"ך חו"מ סי' נח' ס"ק כט' ונתיבות המשפט שם)
צק שניתן ממנהל התת עבור חתן מסויים, עדיין לא נקנה לאותו חתן מצד הדין (שו"ע חו"מ סי' קכה' ס"ה) מה גם שהמנהל רק העביר צק ולא כסף או חפץ, ולכן אם יש הבדל בין הסכום שהמנהל נתן לבין מה שהחתן קיבל בסוף, צריך להשיב את הפער לת"ת, ואין צריך להשיב לחתן דווקא, במקרה זה שמנהל התת רק העביר מכספי התת ולא נתן כספים שלו ולא נחשב לנדר שלו. (שו"ע שם)
השבת כספים לישיבה: ראוי לעשות חישוב של כל החובות שנצברו מימי הישיבה, ולהשיבם בהקדם, ויש להעדיף תרומה למוסד זה יותר מאשר מוסדות אחרים עד שיגיע לסכום של כל החובות, ישנם הפוסקים שניתן להשיב חוב מכספי מעשרות, (דרך פקודיך בסוף הספר) ולכן ראוי להעדיף מוסדות אלו עד סכום החובות כאמור, ועל אף שלהלכה אין מורים כדעת פוסקים אלו (ספר צדקה ומשפט פ"ה הערה כט, שו"ת קנה בושם ח"ג סי' פ"ב) מכל מקום בכספים שלא ברור שחייבים מצד הדין, מאחר שאין שמירה בכספי צדקה או בצקים, אבל מכל מקום כיון שחייבים לצאת ידי שמים, לכן ניתן להשיב גם מכספי מעשרות באם הינך דחוק.

רוצים להשאר מעודכנים?

הרשמו עכשיו לרשימת תפוצה