שלום וברכה
סגרתי על צימר ל6 לילות בבין הזמנים 1000 ש"ח ללילה, בפועל אחרי 4 לילות סבתא של אשתי נפטרה והייתי מוכרח ללכת ללויה אז הודעתי למשכיר שאני עוזב ולא יכול להשאר.
המשכיר דורש תשלום על כל הימים ואני רוצה לשלם רק על הימים שהשתמשתי.
סיכמנו שנאשל מורה הוראה ונעשה כפי שיורה
תודה רבה
שלום רב
מנוסח השאלה נראה שעדיין לא שילמת למשכיר ולא היה ביניכם סיכום אפילו בע"פ שלא ניתן לבטל. ואם כן לא ניתן לחייב בתשלום על הימים בהם פינית את הצימר מחמת האונס שקרה לך.
אולם אם ידעת שהסבתא על ערש דווי ובכל זאת לא סיכמת עם המשכיר שתוכל לבטל עליך לשלם עבור כל ששה הלילות.
כ' הרמ"א בהלכות שכירות פועלים סי' שלד מי ששכר בית לדור בו ומת בתוך זמן השכירות א"צ לשלם לו רק מה שדר בו דבע"ה הוי כפועל והוי ליה להתנות (מרדכי פ' האומנין) מיהו יש חולקין (ב"י בס"ס שי"ב בשם תשובת רשב"א אלף וכ"ח ובשם תוס' פ' חזקת ות"ה סי' שכ"ט וכן משמע תשובת רשב"א שהביא הב"י סי' של"ה) לכן אם קבל השכר כולו א"צ להחזיר כלום כן נראה לי.
ועי' בש"ך שם ולענין דינא נ"ל עיקר כמהר"מ ואע"ג שבב"י ס"ס שי"ב פסק כהרשב"א ולא כמהר"מ כבר סתר הב"ח שם דבריו והוא דעיקר ראיית הרשב"א הוא מכח דשכירות ליומא ממכר הוא והתוס' פ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ו ע"ב) ופ"ק דע"ז דף ט"ו ע"א כתבו דלא אמרינן שכירות ליומא ממכר הוא אלא באונא' דרבי קרא ולא בשאר דוכתי וכ"ה בת"ה סימן שי"ח ומהרש"ל בתשו' סי' מ"ג דלא אמרינן שכירות ליומא ממכר רק גבי אונאה ולא בשאר מילי ע"ש (גם מ"ש הב"י שדעת התוס' פרק חז"ה דף כ"א ע"ב כהרשב"א סתר הב"ח שם) ועוד נ"ל דאפי' אי אמרי' שכירות ליומא ממכר הוא אין היורשים צריכין לשלם די"ל דלכל יומא ויומא ממכר הוא עוד י"ל דאטו במכירה גופא כשיש אונס בדבר והוא בענין שה"ל להמוכר להתנות מי לא נתבטל המכר וה"נ כיון דטעמא הוא דב"ה הוי כמו פועל וה"ל להתנות בטל השכירות מיהו אם כבר קבל השכירות א"צ להחזיר מטעם דכיון דנתן לו שכרו נתרצה לו שיהיה שלו אפי' יארע אונס וכמ"ש התוס' פ' האומנין דף ע"ט ריש ע"ב והפוסקים ות"ה סי' שכ"ט אלא דנ"מ שצריך להחזי' לו כפועל בטל מה שהבית פנוי לו לעשות בו מה שירצה.
ואולם אם היה ידוע לשוכר שהסבתא על ערש דווי יש לחייבו בתשלום מלא כמבו' בשו"ע סי' שי סעי' ג' בשוכר בהמה לילך ונתגדל הנהר שבמקום שהשוכר מכיר ענין הנהר ולא המשכיר פסידא דשוכר.
ויש להוסיף דאמנם אם היה מנהג שלא ניתן לבטל חלק מימי השכירות פשוט שהיה חיוב לשלם את כל ימי השכירות אף שנאנס ולא יכל להיות שם והוי כאילו התנו, אך בזמנינו אין בזה מנהג ברור וידוע.