עשרות תגובות הגיעו בשבועות האחרונים למשרדי המערכת בעקבות פרסום המיזם, דיירים רבים המתמודדים עם אתגרים לא פשוטים עם השכנים, החל משכן שפח האשפה הביתית מונח דרך קבע בחדר המדרגות, או בשכנים מיוחסים שהרחיבו את ביתם לכל עבר על חשבון שאר השכנים, ועוד שאר התמודדויות שאנשים ביקשו לתת עליהם את הדעת, כמו תשלום עודף לוועד הבית לשכנים שיש להם עסק בבית, והלקוחות משתמשים דרך קבע במעלית, ועוד כהנה וכהנה שאלות שעולות מעצם המגורים במבנה משותף.
פעמים רבות מדובר בשכנים שבסך הכל מעוניינים לגור בשקט ובשלווה, אלא שמכורח המציאות, המגורים בבניין המשותף מצריכה הכרעות בנושאים שונים, וכפי ריבוי הדיירים כך גם ריבוי הדעות, ודייר אחד רואה בגג הבניין קרקע פורייה לבניה, ואילו שכנו רואה בגג מקום להניח בו את דודי השמש, ומקסימום לבנות שם סוכה, ותו לא.
תגובות רבות הגיעו דווקא מהצד השני של המתרס, קבלנים ויזמים רבים הביעו התעניינות רבה, במיזם שאמור להביא בשורה של ממש למגורים בבניינים מרובי הדיירים.
הרעיון של מיזם התקנון נוצר בעקבות פניות של דיינים שנחשפים לא אחת למערכת היחסים המורכבת בבית המשותף אשר מביאה באמתחתה סכסוכים רבים, ומעדות של הדיינים כ80% מדיני התורה הנידונים בבתי הדין נסובים בענייני שכנים.
צרכי הדיור בבית המשותף אינם תמיד זהים, והאינטרסים הכלכליים, גם כן לא פעם מתנגשים זה בזה. מערך הזכויות והחובות של כל דייר כלפי שאר בעלי הדירות, אינם תמיד בהירים ותחומים רבים נופלים על שטח האפור. להסדרת יחסיהם של בעלי דירות בבית משותף, הועיד החוק את “התקנון המצוי” לבית המשותף שמהווה סוג של הסכם ברירת מחדל בין בעלי הדירות בעת רכישת דירותיהם.
הניסיון מלמד, כי התקנון המצוי אינו מושלם ואינו מונע סכסוכי שכנים. הרציונל של התקנון לפעמים אינו מותאם לכל סוגי האוכלוסיות על צרכיהם המגוונות. ועובדה היא שרוב בעלי הדירות אינם מודעים לקיומו של התקנון, ויש לכך גם משמעויות הלכתיות. סכסוכים נוצרים ומסתבכים והם מעיבים על החיים התקינים בבתים, בשכונה ובקהילה. כעס, שנאה, הלשנה, התדיינות בבתי דין, מניעת רווחים והפסדים כספיים, הם מנת חלקם של רבים מסכסוכים אלו שלא פעם מסתיימים בכל דאלים גבר.
במבט פני עתיד, הדיור בישראל הולך ונהיה שיתופי יותר. ההתחדשות העירונית השוטפת את ערי ישראל מחליפה את הישן בחדש, את מעט הקומות לרבי קומות ואת המבנה הפשוט, למבנה מורכב ויקר שהוצאות התחזוקה גבוהות בהרבה. ניכרת גם מגמה מצד רשויות התכנון, לעירוב שטחי ציבור, תעסוקה, מסחר וחינוך בבתים המשותפים. היחס בינם לבין יחידות הדיור בבית המשותף מעורפל ועדיין לא נסדר בחוק. שאלות כלכליות, משפטיות ומוסריות צפות ועולות במערכת היחסים שביניהם לבין בעלי הדירות הטעונות הסדרה מראש.
אשר על כן ראו הדיינים שצברו אלפי שעות של דיונים אין סופיים בהלכות שכנים, צורך נחוץ למנוע מראש ספקות ומריבות, על ידי יצירת תקנון מוסכם, מקיף, קצר, בהיר והגיוני, בדרך הישר והטוב וברוח הצדק התורני עם דרכי ההלכה של חושן המשפט, את מגוון היחסים השיתופיים בבתים המשותפים בהווה ובעתיד ובקביעת אמצעי מניעה להסתבכות של אי הסכמות, לרווחת בעלי הדירות ואיכות דיורם.
בימים אלו יצאנו בשלב ראשון בקול קורא לכלל הציבור, להעלות נושאים שיש לתת עליהם את הדעת בתקנון שכזה, בכדי שתקנון זה ימצא את כלל הנקודות הגורמים חיכוך וחוסר וודאות בין מרכיבי הבית השונים.
מרגש היה לקבל ולראות את שלל התגובות המרגשות שהגיעו מכלל הציבור ומכיוונים שונים, ואם בתחילה היה נראה כי הצורך נובע מצד העומס הנופל על כתפי הדיינים, כעת נראה כי הביקוש העצום מצד בעלי הדירות שרוצים כללים ברורים, וכמובן מצד היזמים המעוניינים לחסוך מראש כאבי ראש מצד סכסוכי השכנים, עולה על כל דמיון.
תקוותינו איפא, שנוכל להיות שליחים נאמנים להביא למוצר מוגמר, שיהיה מוסכם על כלל החוגים ובתי הדין, ותהיה האהבה האחווה והרעות בין כולנו, ונזכה לביאת גואל צדק בב”א.
ניתן עדיין לשלוח נושאים לדיון או מאמרים שנכתבו על ידי פוסקים מוסמכים, למייל[email protected] כמו כן כל רעיון יתקבל בברכה