בשנים האחרונות הפכו המטבעות הדיגיטליים למוקד התעניינות רחב היקף עבור משקיעים שונים מרחבי הארץ והעולם העליות החדות במטבע הביטקוין הפנו את עיקר תשומת הלב למטבע זה, ההתעניינות הגוברת למטבע הביטקוין מביאה מטבע הדברים לשאלות הנוגעות לענייני ריבית, הקיימות ברכישה או הלוואה של מטבע זה, כיצד מתייחסת ההלכה למטבע וירטואלי זה. האם בכלל מותר להלוות מטבע וירטואלי, האם מותר להחזיר את אותו סכום כשהמחיר עלה.
הגר”פ וינד שליט”א התייחס השבוע בשיעור מיוחד לנושא, והעלה את מגוון השאלות שהונחו בשנים האחרונות אל פתחו של בית ההוראה לענייני ריבית, שאלות רבות ומגוונות בכל הקשור לעולם וירטואלי זה.
כהנחת יסוד פתח הגר”פ כי דין המטבעות הוירטואלים דינם כמטבע חוץ, ובשונה משאר מטבעות חוץ בהם יש לפחות מדינה אחת בה נחשב מטבע ספציפי כמטבע, הרי שהמטבע הווירטואלי כמו ביטקוין נידון בכל העולם כמטבע זר, כיון שאינו נחשב כמטבע העיקרית באף מדינה, ומחירו משתנה כל הזמן, ודינו הוא כהלוואת פירות (סאה בסאה) ולא כהלוואת מטבע, ולכן אדם שאין ברשותו קצת ממטבע זו אסור לו ללוות מחברו מטבעות אלו על מנת להחזיר לו לאחר זמן כמות מטבעות שווה, מהחשש שמא עד לזמן הפירעון יעלה ערך המטבעות ונמצא מחזיר לו שווי יותר ממה שלקח בפועל.
כידוע למרות איסור ההלוואה של מטבע חוץ במטבע חוץ, הרי שאם יש ללווה בעת ההלוואה סכום כלשהו מאותו סוג מטבע שלווה, מותר לו לקחת הלוואה, ולכן גם בזה הלווה סך מטבע דיגיטלי מסויים אפילו אם מתחייב להחזיר את אותו סכום מטבע צריך שיהיה ברשותו קצת מאותו סוג מטבע. במידה מסויימת שונה דין המטבע הווירטואלי משאר מטבעות החוץ המופקדות בבנק, כי בעוד אדם שיש לו בחשבון הבנק לדוגמא סכום דולרים כלשהו לא נחשב הדבר כיש לו דולרים בכדי להתיר לו ללוות הלוואת דולרים, מאחר והבנק משתמש באותם דולרים הרי שהדבר מוגדר כהלוואה לבנק, לעומת זאת במטבע הווירטואלי אפילו שהוא נמצא בשרתים ותוכנות בעולם נחשב הדבר כיש לו בכדי להתיר לו ללוות מאותו מטבע, מאחר ורק הוא יכול לקחתו כל רגע, וכאן הוא יותר טוב מהמוכר תוכנה או תמונות הנמצא לו בגוגל וכדו’ שהחברות גם יכולים לקחתו, במטבע מי שיש לו הקוד רק הוא יכול לקחתו.
לאחרונה פורסם רבות על אדם בשם סטפן תומאס, מתכנת גרמני שגר ועובד בסן פרנסיסקו, אותו אדם עשה איזו עבודה מסויימת, את התשלום על העבודה הוא קיבל ב-7,002 מטבעות ביטקוין, שהיה שווה בזמנו חמישה דולר למטבע. אלא שהיום כל מטבע כזה שווה 35 אלף דולר.
מטבעותיו של סטפן ננעלו בארנק דיגיטלי לאחר ששכח את הקוד הסודי לארנק וכעת נותרו לו שני ניסיונות לשחזר את הקוד הסודי מתוך עשרה בסך הכל, כדי לפתוח את הארנק בו איחסן את המטבעות בשנת תשע”א.
בבדיקה סתמית נודע כי אותו סטפן תומאס, ממש לא לבד. בחברה לתחזוקה של ארנקים מוצפנים סיפרו לאחרונה, כי אנשים רבים שוכחים את הסיסמאות שלהם והם מקבלים 70 בקשות עזרה מדי יום כדי לפצח את קוד של ארנקים דיגיטלים. בין חסרי המזל האלו מצוי גם איש העסקים והיזם בראד יאסר, שסיפר כי ברשותו מאות מיליוני דולרים בביטקוין, שתקועים בחשבון מוצפן שסיסמתו אבדה. על פי חברת הצפנת המידע צ’יינלסיס, רוכשי המטבע הווירוטאלי איבדו כ-140 מיליארד דולרים, בעקבות ארנקים שאין אליהם גישה.
מקרים אלו מעלים את השאלה המתבקשת מאיליה האם אדם ששכח את הקוד לארנק הדיגיטלי עדיין נחשב הדבר כיש לו. או שלמרות שיש ברשותו את אותם מטבעות כיוון שבפועל אין לו דרך להגיע אליהם נחשב הדבר כאין לו, כשהתשובה לכך היא פשוטה במידה והקוד נאבד או נשכח אך הקוד רשום אצלו באיזה מקום, ורק צריך למוצאו באופן זה נחשב הדבר כיש לו, אך במידה ואין לו דרך שיחזור והקוד אבוד, בזה למרות שבאופן תאורטי יש לו את המטבעות אך היות ואין לו שום גישה אליהם נחשב הדבר כאין לו.
ומשום כך אדם ששכח את הקוד לארנק הדיגיטלי שלו אסור לו ללוות מטבעות דיגיטליות אלא אם כן יסכמו מראש על מחירו העכשווי אותו ישלם הקונה בשקלים או במטבע של אותה המדינה בה הם נמצאים.
לאור העובדה כי המטבע הדיגיטלי אין לו שווי שוק קבוע, ושערו משתנה תדיר, לכן אדם המעוניין לרכוש כמות מסויימת של המטבע דיגיטלי, ורוצה להקדים את התשלום מחשש לעליית מחירים, או במקרה אחר שהמוכר זקוק נואשות לכסף נזיל ומוכן להוזיל לקונה ממחיר המטבע עקב המתנה לקבלת המטבע, באופנים אלו אם אין ברשות המוכר את סך כל המטבעות אותם דורש הקונה לקנות, יש איסור לבצע את המכירה, מחשש שמא יעלה מחירו של המטבע עד לזמן אספקתו, למרות שיתכן גם שמחירו ירד, אך אם יש ברשותו של המוכר את סך כל המטבעות אותם דורש הקונה לקנות מותר לספק את המטבעות גם אם מחירם השתנה מזמן המכירה לזמן האספקה.
במקרה הפוך בו אדם דווקא מעוניין למכור מטבע דיגיטלי והקונה רוצה לשלם בזמן מאוחר יותר מותר לסכם על מחיר המטבע כפי שהוא כעת או כפי שיהיה בשעת התשלום היות ויתכנו גם ירידות שערים.
אך זה ודאי שאסור לפרש שמוכר לו במחיר יותר יקר ממחיר השוק כעת בעת המכירה, עבור ההמתנה לקבלת המטבע, למרות שיתכן כי בעת האספקה המחיר ירד.
תפריט