בירור בדיני ריבית השייכים בשימוש בכרטיסי אשראי

מבוא
בכל רכישה באמצעות כרטיס אשראי משתתפים חמישה גורמים כדי להשלים את מהלך הקניה. 1. הקונה. 2. חברת האשראי (מנפיקת הכרטיס). 3. המוכר. 4. חברת הסליקה. 5. שירותי בנק אוטומטים (שב”א). בנידונים ההלכתיים אין נפק”מ בגורם החמישי וכדלהלן.

יש בארץ רק חברות בודדות שמספקות שירותי חיוב לכרטיסי אשראי (הקמה של מסוף סליקה המאפשר קבלת תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי). ישראכרט, כא”ל, מקס, טרנזילה וקארדקום.

שאר החברות שנותנות שירותי סליקת כרטיסי אשראי (UPAY, משולם, פאיימי וכו’) הם “סולק מאגד” שמתווכים ובאים ככח צרכני מול חברות הסליקה.1

חברות הסליקה הם חברות בע”מ, ויש לכולם היתר עסקה. הסולקים המאגדים מוכרחים להחתים את הלקוחות שלהם גם על הסכמי החברות סליקה איתם הם עובדים היות וכאמור אינם סולקים בעצמם.

כרטיסי האשראי מונפקים גם על ידי חברות הסליקה וגם על ידי חברות עולמיות, כמו ויזה, אמריקן אקספרס וכו’, (או ארנקים דיגיטליים לסוגיהם), יתכנו מקרים בהם חברת הסליקה של המוכר וחברת האשראי של הלוקח היא אותה חברה.

כשבעל עסק מעוניין לאפשר בעסק תשלום בכל סוגי הכרטיסים עליו לפנות אל חברת סליקה שתקים עבורו מסוף סליקה וחברת הסליקה עומדת מול המנפיקים של כרטיסי האשראי.

הגדרת כרטיס אשראי בלשון החוק הוא, לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה.

עוד בחוק כרטיסי חיוב, חוזה כרטיס אשראי הוא חוזה בין לקוח לבין מנפיק, שלפיו מתחייב הלקוח לשלם למנפיק את תמורת הנכסים שנרכשו מספק באמצעות כרטיס האשראי, והמנפיק מתחייב כלפי הלקוח לשלם את התמורה לספק; התשלום של הלקוח למנפיק יכול שיהיה בדרך של חיוב חשבונו של הלקוח בתאגיד בנקאי או בכל דרך אחרת.

הוראת המפקח על הבנקים בסעיף 11 קובעת, לצורך תפקוד שוטף של מערך התשלומים נקבע כי אחריותו של הסולק כלפי בית העסק אינה תלויה ביציבותו של המנפיק. לפיכך ההוראה אוסרת על הסולק להתנות את העברת התמורה לבית העסק בקבלת הכספים מהמנפיק.

לצורך בהירות הדברים להלן נקרא “חברת סליקה” לחברה המספקת מסוף סליקה המאפשר קבלת תשלומים באמצעות כרטיס אשראי לעסקים, ובמילים “חברת אשראי” למנפיקת הכרטיס ללקוח.

צורת העבודה
בעת ביצוע רכישה בכרטיס אשראי חברת הסליקה שולחת את הנתונים דרך מסלקת שב”א (=שירותי בנק אוטומטיים, שהיא חברה בבעלות הבנקים הגדולים המשמשת כמקשר בין הבנקים לביצוע העברות כספים) אל מנפיקת כרטיס האשראי של הלקוח (שיכולה להיות גם חברה בחו”ל וכנ”ל) שמצידה מחזירה אישור / דחייה.

אם התקבל אישור החיוב בוצע ומעתה חברת הסליקה היא האחרית הבלעדית כלפי בעל העסק להעברת התשלום, כולל אם יתברר שהעסקה נעשתה בכרטיס גנוב או מזוייף ובעל הכרטיס לא יחוייב בתשלום (וחברת האשראי תפסיד).

קיימת “עסקה במסמך חסר” שפירושה עסקה טלפונית / אינטרנטית (ללא אימות קוד) שפועלת באותה הצורה אך לחברת הסליקה אין אחריות כלפי העסק למקרה שבעל הכרטיס יכחיש שביצע את העסקה.

העברת הכספים מחברת האשראי (המנפיק) היא אל חברת הסליקה, חשוב לדעת שבמקרים רבים חברת הסליקה מעבירה את הכסף לבעל העסק עוד לפני שחברת האשראי גבתה בפועל מבעל הכרטיס (הקונה), היות ותאריך ההעברה בהסכם של חברת הסליקה מול העסק הוא יום מסויים בחודש ואילו תאריך החיוב של כרטיס האשראי בבנק הוא מאוחר יותר (לדוג’ חברת הסליקה מעבירה לעסק את הסליקות של כל החודש הקודם מידי חודש בתאריך 1 לחודש ואילו חברת האשראי גובה מבעל הכרטיס מידי 10 לחודש את כל הסליקות של החודש הקודם). אך כאמור אלו הם ב’ חברות נפרדות והחיוב כלפי בעל העסק הוא של חברת הסליקה, ואין שייכות בין החיוב והאחריות של החברת אשראי כלפי גביית התשלום והעברתו לחברת הסליקה לבין החיוב והאחריות של חברת הסליקה כלפי המוכר.

עמלות סליקה
עמלת סליקה בסיסית
עבור שירות זה המתואר לעיל חברת הסליקה גובה עמלות אחוזים מסכום העסקאות מבית העסק.

קיימים מסלולים בתשלום מנוי חודשי קבוע בנוסף לעמלת הסליקה ומסלולים של “לא סלקת לא שילמת” בעמלת סליקה גבוהה. חברות הסליקה מפרסמות גם מחירים קבועים לעמלות סליקה אלו אבל בפועל נציגי המכירות קובעים תעריפים נמוכים יותר (בעיקר בהיקפי סליקה חודשיים גדולים) ואין מחיר קבוע שאפשר לנקוב.

חברות הסליקה מחזיקות גם מחלקת ניהול סיכונים שקובעת על כל מסוף סליקה חדש שמוקם את גובה הסיכון וההפסדים שיכולים להיות לחברת הסליקה בקבלת האחריות על גביית התשלומים עבור העסק, והדבר משפיע על גובה העמלה (וכן על גובה עמלת הסליקה בכרטיסי תייר).

דבר נוסף שמשפיע על עמלת הסליקה הבסיסית הוא מתי חברת הסליקה מעבירה את הכסף לבעל העסק, במסלולים הקבועים חברות הסליקה מציעות העברה מידי חודש או מידי שבוע, כשבאופן גורף המסלולים המהירים עם העברה שבועית עמלת הסליקה גבוהה יותר.

עמלת סליקה בעסקה בתשלומים
במקרה והעסקה היא בתשלומים, באופן שהעסק מוכן לקבל את התשלום מידי חודש עם התקדמות התשלומים, בדרך כלל לא גובות חברות האשראי תוספת עמלה על העסקה, אך אם בעל העסק רוצה את הכסף מיידי העמלה תהיה גבוהה וכמו בשירות ניכוי שיובא להלן. [יש תחומים /עסקים מהם חברות האשראי גובות עמלה נוספת גם על עסקאות תשלומים בלי שירותי הקדמה (ניכיון) בהתאם לסיכון שקיים בתחום העסק / העסקאות מסוג זה].

עסקה בקרדיט
בעסקה בקרדיט עמלת הסליקה אינה מבעל העסק (הסולק) אלא מבעל הכרטיס (המשלם), בעסקאות בתשלומים חברות רבות דורשים תשלום כזה (כל עסקאות התשלומים לחברת החשמל וכן חלק מתשלומי הארנונה הם בקרדיט).

כרטיסי חיוב מידי (דיירקט דביט וכו’)
אמנם החיוב מהמשלם מתבצע מיידי, אך חברות הסליקה מעבירות את התשלום לעסק (למוכר) רק במועד העברה הרגיל יחד עם תשלומי כרטיסי האשראי הרגילים.

שירותי ניכוי
חברות הסליקה מציעות לבעלי העסקים שירותי ניכיון והקדמת תשלומים, על עסקאות תשלומים וכן על הקדמת העברה לפני המועד הקבוע, בתשלום עמלת ניכיון, עמלה זו נקבעת בהתאם להוראות ניהול הסיכונים של חברת הסליקה וכן לפי כמות התשלומים הנותרים.

נפוץ ברכישה של מוצרים באינטרנט עסקים שמציעים מחיר לפריסה מסויימת של תשלומים, ותוספת עבור פריסה רחבה יותר, בהתאם לעמלות הסליקה = הניכוי שהם משלמים.

נידונים
ראוי לדעת שיש הנמנעים מלהשתמש בכרטיס אשראי היות ובהסכם של המנפיק עם הלקוח מופיע תנאי שבאם הקונה לא ישלם בזמן לחברת האשראי יחוייב הקונה בריבית (קנס שהוא ריבית) ושמא יש בעצם ההתחייבות איסור של לא תשימון עליו נשך (וכמובן הנידון הוא רק אם לא סומכים על היתר עיסקא), אולם שמענו מהגרמ”מ לובין שליט”א כי אמנם הדבר לא יפה אך אין בזה איסור מעיקר הדין, ע”כ.

עסקאות רגילות
האופן המקובל לבאר את מעמד חברת הסליקה וחברת האשראי הוא מדין ערב – שלוף דוץ, שהרי פשוט שבעל העסק מוכן למכור רק כשמובטחת התמורה מהקונה, והקונה כשמשלם בכרטיס אשראי מעמיד תחתיו ערב את חברת האשראי לשלם לחברת הסליקה שהיא ערבה למוכר.

ומאחר שנתבאר שלפי החוק הקיים בארץ חברת הסליקה היא האחראית הבלעדית כלפי בעל העסק לתשלום על העסקה, לכאו’ יש לה דין לווה מבעל העסק כערב שלוף דוץ המבואר בסי’ קע שאין דין המלווה עם הלווה כלל שהוא יכול לדחותו אצל הערב שנחשבת חברת הסליקה כבעל חוב כלפי בעל העסק, ובין אם משלמת למוכר לפני הגביה מהקונה ובין אם רק לאחר הגביה מהקונה אין כאן הלוואה למוכר אלא פורעת את חובה.

ולכן לפי זה אי”צ היתר עסקה עבור תשלום עמלת הסליקה שגובה חברת הסליקה מבעל העסק (המוכר) גם על החלק שנגבה תמורת הקדמת התשלומים כיון שחברת הסליקה היא לווה שמשלם פחות מהחוב ואין כאן ריבית.

והיתר זה דמותר להקדים ולפרוע בפחות מפורש בסי’ קעג ס”ק ד בדין מכירת חוב, דמותר למכור אפילו ללווה עצמו. אמנם כ”ז כשהמוכר לא קיבל אחריות אבל אם קיבל אחריות הוי המכר הלוואה ואסור כמבו’ שם, ולפי”ז היה מקום לחלק בין עסקאות רגילות לעסקאות במסמך חסר (כגון עסקה טלפונית) היות ועליהם כמבואר לעיל המוכר מקבל את האחריות ויהיה אסור,2 אמנם נראה דגם בזה מותר למכור את החוב דאחריות זו של המוכר היא כאחריות הבאה מצד המוכר על שנמצא פרוע או שטרפו בע”ח מוקדם דשרי.3

[אמנם יש שרצו לצדד שחברת הסליקה היא שליח של הקונה שמעמיד במקומו לשלם למוכר, ולפי”ז אם חברת הסליקה משלמת למוכר לפני שגבתה בפועל מהקונה על ידי חברת האשראי יש כאן הלוואה ויהיה מקום להסתפק אם היא מחברת הסליקה למוכר שקיבל תשלום לפני שהקונה שילם או הלוואה לקונה ששילמה עבורו.4

אך לכאו’ אין כאן שליחות כלל לפי המבואר שמבחינה חוקית חברת הסליקה מחוייבת בתשלום למוכר גם אם לא תוכל לגבות מחברת האשראי, וכן חברת האשראי מחוייבת גם אם לא תוכל לגבות מהקונה.

ומאותו הטעם גם אין לומר שחברת הסליקה היא שליח של המוכר לקבל את התשלום מהקונה.]

מצוי שחברת הסליקה מציעה לעסק בעת קביעת ההסכם ביניהם מסלול תשלום מהיר בעמלת סליקה גבוהה ומסלול תשלום רגיל בעמלת סליקה נמוכה, ויש לדון אם הוי כמפרש ב’ מחירים, אמנם זה אינו וכנ”ל דהיות וחברת הסליקה פורעת חובה מול המוכר, מסכים המוכר לוותר על חלק מהחוב תמורת תשלום מוקדם ואין בזה ריבית.

עסקאות תשלומים ושימוש בשירותי ניכוי
באופן רגיל חברת הסליקה מתחייבת לשלם לפי התקדמות גביית התשלומים מהקונה (כאמור יתכן ובפועל תעביר בתוך אותו חודש עוד קודם שנגבה מהלקוח אך כל חודש תעביר למוכר את הסכום שאמור הקונה לשלם), אך אם המוכר מעוניין לקבל את התשלום מוקדם (שירותי ניכוי) דורשת חברת הסליקה עמלה נוספת עבור הקדמת התשלום, ולכאו’ גם בזה אין חשש ריבית כדין הנ”ל דמותר למכור חוב לאחרים בפחות מסכום החוב וכן מותר למכור ללווה עצמו (ובנידו”ד חברת הסליקה) לפרוע מיד ולשלם פחות מסכום החוב.

עסקאות קרדיט
בעסקת קרדיט חברת האשראי גובה עמלה מהקונה עבור התשלום למוכר, וכיון שחברת האשראי יש לה דין מלווה כלפי הקונה (ככל ערב שלוף דוץ שהוא מלווה כלפי הלווה), הרי זו ריבית גמורה, ובכדי להשתמש בשירות כזה צריך להסתמך על היתר עסקה בין חברת האשראי לקונה או סיבות היתר אחרות, ומי שלא רוצה להסתמך על היתרים אלו או מי שאין היתר עסקה מועיל לו5 אין היתר להשתמש בעסקת קרדיט.

וכן המוכר שמציע לקונה עסקת קרדיט יש לו דין סרסור6 להלוואה שבין חברת האשראי לקונה.

הצעת מחיר שונה לתשלום באשראי
עסקים שגובים עמלה נוספת עבור תשלום בכרטיסי אשראי, יש לחלק בין אופן שגובים את עמלת הסליקה שחברת הסליקה גובה מהם לבין אופן שגובים יותר. שבאופן הראשון שגובים רק את עמלת הסליקה הרי גובים רק הוצאות שיש להם עבור קבלת התשלום ומותר7, אך אם גובים עמלה גבוהה יותר בפשטות הרי זה אסור כדין טרשא שמפרשים מחיר עבור המתנת המעות, אך יש לדון שלפעמים אין זה עבור המתנת המעות אלא מסיבות אחרות ומותר. (באופן שהקונה לא יודע אם התוספת היא כעמלת הסליקה או יותר צ”ע אם צריך לחשוש).

באופן שגובים תוספת עבור פריסת תשלומים גדולה בכרטיס אשראי כדי לכסות את הוצאות שירותי הניכוי והקדמת המעות שגובה חברת הסליקה, בזה יש לדון אם נחשב שגובה המוכר את ההוצאה כיון שמוכר את החוב לחברת הסליקה בהיתר וכוונתו שישלים הלקוח את מה שגבתה חברת הסליקה.

או דיש לדון דכיון שדמי הניכוי הם גם עבור הקדמת המעות שחברת הסליקה מקדימה לשלם למוכר אין לחזור ולגבות מהקונה וכערב ששילם ריבית לגוי שאסור לחזור ולקחת מהלווה (סי’ ק”ע ).

ואם נצדד כן נמצא דלא יועיל ההיתר עסקה שיש לחברת האשראי עם המוכר לחזור ולגבות מהלקוח לפי המבואר בט”ז שם ס”ק ג דלווה שלא פרע בזמן ומחמתו לקח המלווה הלוואה מישראל אחר בהיתר עסקה אסור לחזור ולגבות מהלווה את דמי הריבית ששילם. אמנם עיי”ש בתפארת למשה שכתב דמה ששילם בהיתר עסקה אין עליו שם ריבית אלא הוי הוצאות ונזק שמותר לחזור ולגבות מהלווה.

1 קיימות חברות תוכנה רבות שמספקות שירותי סליקה אך הם רק מספקות את התוכנה לביצוע הסליקות כשהסליקה בפועל היא על ידי החברות בעלות הרישיון סליקה.

2 ואגב יתבאר מש”כ שם השו”ע דמותר למכור שט”ח ובלבד שלא יקבל המוכר אחריות, ומותר למכור אפי’ ללווה עצמו, ולכאו’ היה נראה שבמוכר ללווה עצמו אין משמעות לאחריות שלוקח הקונה על עצמו שהרי הקונה הוא הלווה. אמנם בנידו”ד יהיה שייך באופן שמוכר לערב שלוף דוץ שנחשב ללווה כלפי המלווה ומלווה כלפי הלווה ויהיה אסור אם קיבל המלווה אחריות.

3 יש שפקפקו שמאחר וחברת האשראי משלמת לחברת הסליקה בניכוי עמלה יהיה אסור לה לחזור ולגבות מהקונה את הסכום המלא אלא רק את מה ששילמה, וכדין ערב. אולם יש לדחות כיון שאנו עוסקים בערב שלוף דוץ שיש לו דין מלווה ללווה מיד בזמן ההלוואה כמבו’ ביור”ד סי’ קסח-ט סעי’ יז ובסי’ ק”ע סעי’ א’, וכן מבואר בקצוה”ח סי’ קכ”ט ס”ק ז’, אמנם דברי הנתיה”מ שם ס”ק יד צ”ב מדיני ריבית ואכ”מ.

4 עוד יש שרצו לצדד דהוי כהא דסי’ ק”ס סעי’ יג שאסור ללווה לומר למלווה הלוויני ופלוני ישלם לך הריבית, דהלוקח אומר לחברת האשראי שילוו לו והמוכר ישלם להם ריבית על זה, אמנם להמבואר זה אינו כיון שאין שייכות בין הקונה שלווה מחברת האשראי להסכם שבין חברת הסליקה והמוכר ובין חברת הסליקה וחברת האשראי (למרות שהקונה יודע שעבור ההלוואה תקבל חברת האשראי תשלום מחברת הסליקה).

אמנם אם חברת הסליקה של המוכר היא חברת האשראי שהנפיקה את הכרטיס לקונה היה מקום יותר לומר שדומה ללווה שאמר למלווה הלויני ופלוני ישלם לך, אך לכאו’ היות ובהסכם של הקונה עם חברת האשראי אין התחייבות לתשלום עמלות ע”י המוכרים עבור השימוש, אין כאן שום אמירה של הלווה למלווה הלויני ופלוני ישלם לך הריבית.

5 כגון מי שאין לו עסק או עכ”פ דירה.

6 ועובר משום לפני עיוור כמבו’ ברמב”ם הביאו הש”ך בסי’ ק”ס ס”ק א’.

7 ואין זה דומה להא דסי’ קע דאם לקח המלווה המעות בריבית מגוי אסור לקחת מהישראל את ההוצאה של הריבית, ומבואר בט”ז (שם ס”ק ג) דהוא אסור ג”כ כשלקח מישראל בהיתר עסקה. דכאן אין התשלום עבור ריבית של הלוואה אלא עבור קבלת התשלום ויש לדמות לפריטת מטבעות וצ’ק שיכול המוכר לגלגל את העלות על הלוקח.